פסק-דין בתיק ב"ל 35581-11-11

זוהי תביעה להכיר בליקוי שמיעה כתאונת עבודה כמחלת מקצוע, וכן בטנטון.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובע, יליד 12/1/1978.

2.         התובע עבד מיום 16/4/02 ועד ליום 27/7/07 כעובד ייצור בחברת מעדני יחיעם (1993) (להלן: "המפעל").

3.         במהלך עבודתו בתקופה הנ"ל נחשף התובע לרעש מזיק כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד-1984, אשר בקע מהמכונות הרועשות לידן עבד.

4.         לטענת המעסיק, סופקו לתובע מגני אוזניים בתקופת עבודתו.

5.         התובע החל להתלונן על ירידה בשמיעה בשנת 2007 ופנה עקב כך לטיפול רפואי.

6.         בהמשך ולאור מצב שמיעתו של התובע, הועבר התובע לאחר ה-27/7/07 לעבוד במחלקות בהן לא נמדד רעש מזיק.

7.         התובע טוען, כי הפגיעה בשמיעתו נגרמה לו כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק בעבודתו, בעוד שהנתבע טוען, כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של התובע, אם קיים, וכי ליקוי השמיעה נגרם לתובע כתוצאה ממצב תחלואתי טבעי.

מינוי מומחה רפואי:

8.         מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר ארז בנדט, אשר מסר חוות דעת  מומחה לבית הדין בתאריך 12/8/13. בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן:

" א.      כאמור מחלתו של התובע היתה דלקת כרונית עם נקב בתופית וכולסטאטומה נרחבת באוזן הימנית עם הרס של עצמימי שמע ופגיעה נלווית באוזן התיכונה. בעטיה של מחלה זו נותח ונותר עם נקב גדול בעור התוף. הפגיעה השמיעתית החמורה _כ-80 דציבל) נגרמה בעטיה של המחלה ונזקיה הנלווים. באוזן שמאל סבל/סובל מטימפנוסקלרוזיס (הסתיידויות בחלל התוף ובעור התוף שמקבעות את עצמימי השמע) שגרמה לליקוי שמיעה בסף של כ-60 דציבל.

ב.         ...

ג.         חד משמעית לא. ליקוי השמיעה נגרם עקב התחלואה הכרונית. למעשה, ליקוי שמיעה כה חמור כפי שסבל ממנו מר עלי מהווה כשלעצמו הגנה אקוסטית (הוא מנחית את הרעש הסביבתי) ומונע נזקי רעש באוזן הפנימית.

ד.         ...

ה.        כאמור, יש תיאור מילולי של ליקוי השמיעה בסיכום האשפוז מ-1993.

ביחס לטנטון:

ו.          ...

ז.         כפי שציינתי בחוות דעת קודמת שלי: בדיקת מאפייני טינטון אינה בהכרח קשורה לנזק מרעש. היא עשויה לאשש תלונת טינטון (מכל סיבה שהיא) סובייקטיבית. מכאן שאיננה אופיינית לנזק מרעש.